לריטה ומעיין היה חלום – לינה בבונגלו על המים. למימוש חלום זה הם הגיעו למקום הכי רחוק בכדור הארץ- פולינזיה הצרפתית. שם בילו באחד היעדים היפים בעולם וזכו ללינה מלכותית בבונגלו עם רצפת זכוכית על המים, מזח פרטי ואלמוגים מרהיבים. את סיום המסע הקסום שלהם בחרו לבלות בטוקיו מעצמת התרבות, המזון והצריכה שלא נחה לרגע.

• הונג קונג – 3 לילות, 4 ימים.
• סידני והסביבה – 5 לילות, 6 ימים.
• ניו זילנד (שני האיים: צפוני ודרומי) – חודש מלא, 28 יום.
• פולינזיה הצרפתית – האי מוריאה 5 לילות, 5 ימים. האי טהיטי – 2 לילות, 2 ימים.
• טוקיו – 7 לילות, 7 ימים.

מידע חשוב לפני שנוסעים – פוליניזיה הצרפתית וטוקיו:
חיסונים ובריאות – אין חשש לזיקה באף אחת מהמדינות, אין צורך בחיסונים או תרופות מיוחדות, רק סט בסיסי של כדורים (נגד בחילה, הצטננות, כאבי ראש וכו') ופלסטרים. דוחה יתושים וקרם הגנה חובה.
ויזות/אשרות כניסה – עבור ישראלים אין צורך בויזה.
כשרות ואוכל –שנינו לא שומרים כשרות ואוכל בשבילנו זה אחת התשוקות הכי גדולות. לאורך כל הטיול ניסינו וטעמנו כל דבר אפשרי בדגש רב על אוכל מקומי.
דברים חשובים לקחת איתכם – דרכונים, רשיון נהיגה בינלאומי, קצת כסף מקומי להתחיל בכל מדינה אם אפשר – שאר המזומן בדולר אמריקאי, בגדים קצרים וארוכים, בגדי ים, מתאם אוניברסלי לשקעים, מטענים, מצלמות, מעמד למצלמה, מפות ותוכנות ניווט בנייד, העתק מודפס של כל הואוצ'רים והאישורים, נגן מוזיקה עם הרבה שירים וחיבורים לרכב, מטען USB לרכב (עם יותר משקע אחד), כרטיסי זכרון ספייר (אני לקחתי כונן קשיח נייד).
טיסות –לפולינזיה הצרפתית הגענו מניו זילנד:
• Air New Zealand – מאוקלנד (ניו זילנד) לפפיטי (פולינזיה הצרפתית) – 5 שעות.
• Air Tahiti Nui – מפפיטי לטוקיו – ישיר, 11 ורבע שעות. 740 דולר לאדם כולל הטיסה של Air New Zealand.
• Aeroflot מטוקיו לתל אביב עם קונקשן של שעה וחצי במוסקבה – 10 שעות+4 שעות. 430 דולר לאדם.

פולינזיה הצרפתית (שבוע)
פולינזיה הצרפתית היא רשמית המקום הכי רחוק מישראל על פני כדה"א, בדיוק בצד השני של הכדור, במרכז האוקיינוס השקט (האוקיינוס הפסיפי).
מזג אוויר – טרופי, 20-25 מעלות כל היום, גשם טרופי פעם בכמה ימים ושמש מטורפת.
מטבע – XPF פרנק פסיפי. שקל שווה ערך ל30 פרנק פסיפי, כ100 פרנק לדולר. חלק גדול מהמקומות מקבל גם דולר אמריקאי בנוסף לפרנק המקומי. שימו לב שיש לא מעט מקומות שיקבלו מזומן בלבד (לא רק בשווקים, גם בחלק מהמסעדות).
שדה תעופה – שדה התעופה הבינ"ל נמצא בסמוך לעיר הבירה Papeete. שדה תעופה קטן, כרבע שעה נסיעה ממרכז העיר. מונית משדה התעופה למרכז העיר עולה 3000 פרנק (כ30 דולר).
תחבורה ציבורית – מקום דיי קטן, לא נתקלנו באוטובוסים. אין רכבות מכל סוג שהוא. לרוב מתנייעים ברכבים פרטיים, שכורים או מוניות.
עלויות – מאוד יקר. מאחר והם נמצאים ברדיוס של 5000 ק"מ מכל מקום אחר, כמעט כל דבר יקר כיוון שהוא מיובא (למעט התוצרת המקומית שכוללת בעיקר אננס, קפה, וניל, דגים ומאכלי ים מקומיים). דבר נוסף הוא העובדה שכ80 אחוז מהכנסת המדינה מגיעה מתיירות, אז זה ממש לא מקום לקניות ושופינג. עלות כל ארוחה 250-300 שקלים בממוצע לזוג (!).
שפה – צרפתית ופולינזית (ברוב המקומות הבינו אנגלית, כאמור מקום מתוייר מאוד).
תרבות ואנשים – האוכלוסייה פה חצי מערבית (צרפתיים) וחצי פולינזית. הם לרוב אנשים חביבים, אבל בעיקר אלו שעוסקים בתיירות ותלויים ביחס הטוב לתיירים.
מעבר בין האיים – בפולינזיה הצרפתית כ100 איים שונים. האי המרכזי והגדול מבינהם הוא טהיטי (בו גם שדה התעופה הבינ"ל) והמעבר בין האיים מתבצע או במטוס או במעבורת (לאיים הקרובים). בין Tahiti (האי המרכזי) לבין Moorea, האי הכי קרוב אליו, פועלת מעבורת מאוד נוחה כמה פעמים ביום, 40 דק' של שייט ועולה 1500 פרנק לאדם לכיוון אחד (60 שקלים בערך).

האי מוריאה (5 ימים)
תחבורה – לשכור רכב עולה 120 דולר ליום (AVIS), מונית מהמעבורת למלון שלנו (חצי שעה נסיעה) עולה 3500 פרנק (35 דולר). אפשרות פופלרית אחרת (לא ניסינו) היא לשכור קטנוע.
לינה – 5 לילות בבונגלו על המים ב- Hilton Moorea Lagoon Resort. מלון מהחלומות שמדורג מס' 1 באי. יש אפשרות לישון בבונגלו על המים ויש גם חדרים רגילים. במלון 3 מסעדות ואפשרויות מגוונת (אבל כמובן יקרות) לאכול. לאורחים יש בחינם מגבות חוף, ציוד שנורקל, קייקים, חסקה וכניסה חופשית לבריכה. 3 פעמים בשבוע (שני, רביעי ושבת) יש בופה מתחלף יחד עם הופעה פולינזית. הבופה עולה כ8800 פרנק (88 דולר) לאדם, אבל אפשר פשוט להגיע להופעה חינם ללא הארוחה. ארוחת בוקר עולה 3744 פרנק לאדם (כ37 דולר) והיא מאוד טובה ומגוונת, ניסינו פעם אחת והיינו מלאים עד הערב. לינה בבונגלו על המים (חוויה משוגעת של פעם בחיים, רצפת זכוכית, מיטה ענקית, אמבטיה ומקלחת, 2 כיורים, מזח פרטי לתוך המים (יש אלמוגים מטורפים החל מהחוף וסביב כל החדרים ), מרפסת וכסאות גן ועוד. העלות היא 630 דולר ללילה לזוג וזה עוד נחשב זול, כאשר הזמנו 5 חודשים מראש.

אוכל – כמו שאמרנו זה אי מאוד יקר וגם להתנייד לא זול ולכן היה קשה למצוא מקומות טובים לאכול. יש כמה מסעדות שאוספות ומחזירות אותך מהמלון בחינם, אבל אלו לא המסעדות הזולות. בנוסף לדגים ומאכלי ים מקומיים יש להם אהבה רצינית לפיצות וכמעט בכל מסעדה תמצאו גם פיצות. קחו בחשבון שבגלל שרוב האוכל מיובא, חלק מהמנות שתקבלו במסעדות מופשרות ( לכן מומלץ מאוד להיצמד לתוצרת המקומית. בשר, למשל, לא ניסינו כלל בביקור בפולינזיה אלא רק דגים ומאכלי ים).
• Toatea Creperie – מקום המתמחה בקרפים ואחד מהמסעדות של המלון. המסעדה נמצאת על המים בין חדרי הבונגלו ופתוחה החל מאחה"צ. תפריט מגוון, מלוח ומתוק ומאוד מאוד יקר. חוויה חד פעמית נחמדה. בלילה שוחים כרישים קטנים ושאר דגים מתחת למסעדה.
• Rotui Grill – מסעדת הצהריים של המלון על החוף, אוכל טוב במחירים סבירים ונוף מדהים.
• Lilikoi Cafe – מקום חביב מאוד שפתוח רק לצהריים (11-15) בבעלות צרפתייה שמבשלת לאורחים בחצר הבית שלה. 4-5 שולחנות סה"כ והיתרון הגדול הוא שהמקום נמצא 3 דק' הליכה ברגל מהמלון. בעלת הבית לורנס אישה מאוד חביבה ואם תהיו לבד תנהל איתכם שיחה ארוכה ומעניינת עליה ועל המקום עצמו. האוכל בסדר גמור ולא יקר מדי (ביחס לאי).
• Matu Iti – מסעדה ומלון במרחק 20 דק' הליכה מהמלון שלנו. פתוח לארוחת ערב והתפריט כולל מנות מקומיות, פיצות ושאר דברים. לא יקר מדי ואוכל סביר.
• Kaveka – מסעדה ומלון. איסוף והחזרה מהמלון שלנו בחינם, מרחק של 20 דק נסיעה. מסעדה מאוד יפה וברמה גבוהה שגובלת גם היא במים. אוכל ברמה גבוהה ומחירים בהתאם (350 שקל לזוג לארוחה מלאה).
• Pizza Allo – פיצרייה מקומית עם תפריט ענק שעושה משלוחים, גם למלון שלנו. לא זול כמו בארץ (160 שקל ל2.5 מגשים עם מלא תוספות ולחם שום) אבל אופציה נחמדה לארוחת ערב.
אטרקציות – באי יש לא מעט אטרקציות, מרכז דולפינים, ג'ט סקי, מסלולי הליכה, טיולי שטח, צלילות וכו' אבל הן מאוד יקרות (100+ דולר לאדם). למי שמגיע רק לפה זה בסדר אבל כחלק מטיול ארוך זה הרגיש לנו כמו בזבוז מיותר, ולכן רוב הזמן היינו במלון, בבריכה ובים.

האי טהיטי (2 ימים)
תחבורה – השכרנו רכב דרך חברת Hertz. עלה כ50 דולר ליום והם באו לאסוף אותנו מהמעבורת. את הרכב החזרנו בשדה התעופה ביום שטסנו ליעד הבא. היה מאוד נוח ואפשר לנו לטייל בכל האי.
לינה – 2 לילות בבית הארחה – Airbnb. בית הארחה של זוג צרפתי צעיר, מיקום מעולה ונוף מדהים. מעבר לבית שכלל מיטה, סלון וחדר אמבטיה, לרשותנו עמדו גם חניה, בריכה, סלון ומטבח מאובזר. עלה 99 דולר ללילה והיה שווה כל סנט. בעלי הבית היו מאוד מאוד נחמדים ועזרו לנו לתכנן את הימים בטהיטי, מה לעשות ואיפה לאכול. מומלץ מאוד.
לינק ליחידת דיור בAirbnb : https://www.airbnb.com/rooms/7836239

והנוף מהדירה מדהים (ברקע האי Moorea שממנו באנו)

אוכל – לא זול אבל בגלל שהיינו עם רכב יכולנו לחפש מקומות טובים במחירים הגונים. בטהיטי גם ביקרנו בסופר גדול וניסינו קצת מהאוכל המקומי, מאחר והיה לנו מטבח מאובזר במקום הלינה.
• Papeete Roulottes – מתחם בפארק במרכז עיר הבירה פפטי שבו כל ערב נפתחים כ20-30 משאיות אוכל לארוחת ערב. לכל משאית תפריט משלה ואזור ישיבה משלה (20-30 כסאות ושולחנות) ותוכלו למצוא מגוון רחב של מנות -אוכל מקומי, אוכל סיני, אוכל מערבי, קרפים, מאכלי ים, אוכל יפני ועוד. מחירים מאוד זולים ואוכל טרי הפכו את המקום הזה לפנינה של ממש עבורנו.

• La Plage de Maui – מסעדה מעולה שיושבת על חוף מהמם בדרום האי. המסעדה יושבת על המים ומציעה מגוון מנות מקומיות, כולל ספיישלים מתחלפים. המומחיות היא דגים ומאכלי ים. האוכל לא זול אבל ברמה מאוד גבוהה.
אטרקציות:
• Papeete Market – השוק המפורסם של העיר, 2 קומות של תוצרת מקומית, מזכרות, דגים, פירות וירקות, בגדים, פרחים, פנינים שחורות וכו'. מקום מאוד נחמד להסתובב, להתרשם ולקנות מזכרות הביתה.
• Grotte de Maraa – שלוש מערות טבעיות בצלע ההר עם מאגרי מים צלולים בכניסה אליהם.
• Jardin Vaipehi – גנים בוטניים (הכניסה חינם), צמחייה טרופית מקומית, מפל קטן וכמה אגמים פזורים.
• Plateau de Taravao Lookout – נקודת תצפית מהממת אל האי והאוקיינוס.

• Les Trois Cascades – שלושה מפלים מהממים במרחק נסיעה קצרה מהכביש ההיקפי אל פנים האי. מומלץ בחום.
• Le trou du souffleur – בלוהול (Blowhole ) שנמצא על הכביש ההיקפי של האי. נקודה יפה לתצפית ויש חוף נחמד (גם לגלישה) בצמוד למקום עם חול וולקני שחור. שווה עצירה.

טוקיו, יפן (שבוע)
מזג אוויר – תחילת נובמבר הוא אמצע הסתיו ביפן, קריר ונעים עם גשם פה ושם.
מטבע – ין יפני. שקל שווה ערך ל29 ין יפני, כ100 ין לדולר.
שדה תעופה – רוב הטיסות נוחתות בשדה התעופה ב Narita, אשר ממוקם שעה וחצי נסיעה ממרכז טוקיו. יש מספר עצום של דרכים להגיע מהשדה אל העיר. אנחנו לקחנו אוטובוס-לימוזינה בהלוך (3100 ין לאדם) ורכבת בחזור (1400 ין לאדם – כמעט חצי מחיר מההלוך). ממליץ לבדוק טוב טוב לפני מה הדרך הכי זולה להגיע למלון מהשדה (בעזרת גוגל מפות), ולא ליפול לנציג הראשון שמדבר איתכם בשדה.
תחבורה ציבורית – מערכת הרכבת התחתית בטוקיו ידועה כיעילה והטובה ביותר בעולם. יש 3 חברות של רכבת תחתית – Toei, Tokyo Metro, JR. יש בעיר 142 תחנות רכבת תחתית (!!) במספר גדול של מפלסים תת קרקעיים. בכל תחנה גדולה תמצאו נציגים מטעם הרכבת שישמחו לעזור לכם להגיע אל היעד שלכם בקלות. עלות נסיעה בודדת ברכבת נעה בין 150-300 ין לאדם לכיוון. ועלות חופשי יומי בחברה מסוימת יעלה 600-700 ין וחופשי יומי לכל שלושת החברות כ1000 ין. אנחנו טיילנו כל יום באזור אחר אז לקחנו רכבת אחת הלוך ואחת חזור, וביחד תמיד היה זול יותר לקנות 2 כרטיסים בודדים מאשר כרטיס יומי. התשלום במכונות בתחנות במזומן בלבד ואתם משלמים לפי המרחק שאתם עוברים ומס' ההחלפות בדרך. בכל תחנה יש מפה מפורטת עם שמות התחנות גם באנגלית. ממליץ גם לקחת מפה מודפסת איתכם לכל מקום שאפשר לקבל בכל תחנה.
עלויות – בניגוד למה שהרוב חושבים טוקיו לא יקרה בצורה מוגזמת. המחירים בה סבירים, פשוט המגוון עצום וענק. תרבות הצריכה והקניות שם משוגעת ויש שם מאות אלפי מסעדות, קניונים, דוכנים, אוכל רחוב ומה לא. לכן קשה שלא להוציא הרבה כסף לנסות לטעום כל מיני דברים ולקנות מלא מזכרות ושטויות. בשל המגוון העצום של טוקיו, אפשר בקלות להוציא מעט כסף ובאותה קלות גם להוציא הרבה. מחיר הקרקע אסטרונומי, לכן החדרים במלונות, בדומה להונג קונג, קטנים מאוד אבל אפשר למצוא במחיר סביר לכל נפש.
שפה – יפנית וקצת אנגלית. רוב היפנים ידעו כמה מילים באנגלית אבל לא יותר מזה.
תרבות ואנשים – היפנים שירותיים ואדיבים בצורה מטורפת, הם עושים את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר ומקפידים על כל פרט קטן. יגידו לכם שלום ותודה בכל הזדמנות (עד שכבר תדעו לדקלם איך אומרים את זה). מעבר לזה הם אנשים דיי קרים ומרוחקים, כמעט ולא תוכלו לפתוח בשיחת חולין עם המוכרת בחנות או הברמן. מעבר לאופי, יש בטוקיו 14 מיליון תושבים (ותוסיפו לזה תיירים). העיר עמוסה בצורה היסטרית ולא מעט נתקלנו בפקקים של בני אדם על המדרכות (כמובן שהמצב קיצוני יותר בחגים ובסופי שבוע). במסעדות לא נהוג לתת טיפ וברוב הפעמים אכלנו במסעדות רחוב שהן נקיות מאוד ומאפשרות לנסות אוכל מקומי וטרי מאוד.
לינה – אחרי שהיינו בטוקיו אנחנו יכולים להגיד ששתי השכונות המרכזיות שמומלץ לישון בהן אלו Shinjuku ו- Shibuya. אנחנו ישנו בGranbell Hotel Shinjuku, מלון מעולה ומומלץ מאוד, נקי ונראה חדש (יש גם סניף ב Shibuya). למלון 14 קומות (ישנו בקומה העשירית, אחלה נוף), עם חדרים קטנים אבל מכילים את כל מה שצריך. מסעדה, בר ומרפסת ובית קפה. עלה לנו כ 120 דולר ללילה, ל7 לילות. מיקום מעולה ו4 דק' הליכה מתחנת הרכבת התחתית Higashi-Shinjuku ורבע שעה הליכה מShinjuku Station (תחנה מאוד מרכזית של רכבות ואוטובוסים).
אוכל –אין ספק שהאוכל בטוקיו היה השיא בכל הטיול שלנו, ואפשר להגיד גם השיא מבין כל המקומות שביקרנו בעולם. בדירות של טוקיו אין ממש מטבחים והיפנים אוכלים הרבה מאוד בחוץ. לכן תרבות האכילה בחוץ פשוט מטורפת, יש בטוקיו כ100,000 מסעדות ומקומות לאכול והעיניים פשוט יוצאות מהמקום כשאתה הולך ברחוב. יותר מזה, הם חזקים מאוד במתוקים וקינוחים ויש להם עשרות קונספטים של מסעדות (פנקייקים, קרפים, וואפלים, מאפיות, קינוחים מקומיים ומה לא). בנוסף לאוכל עצמו יש מגוון ענק של מסעדות נושא : רובוטים, משרתות, סומו, סמוראים, נינג'ות, דייגים, אליסה בארץ הפלאות, מסעדות שום, קריוקי, מסעדות בעלי חיים – Cat Café, Dog Café, Owl Café, Birds Café ועוד ועוד… על כל אלו תוסיפו מספר גדול של סוגי מסעדות יפניות – Teppanyaki (שמבשלים לך מול הפנים), ראמן על שלל סוגיו, סושי, סושי במסוע, גריל יפני וכו'. בקיצור, למי שאוהב לאכול טוקיו היא ה-בירה של האוכל בעולם. לחובבי הסושי חייב לציין שהסושי בטוקיו קצת שונה, חומרי הגלם משמעותית טובים יותר מבארץ ולכן 90% מהסושי הוא "נגירי" והשאר קצת מכל סוג אחר.

דוגמאות טובות למסעדות נושא ניתן למצוא ב:
http://travelience.com/blog/themed-restaurants/
https://www.timeout.com/tokyo/restaurants/tokyo-weird-restaurants-top-10

מסלול
יום 1: הגענו בשעות הצהריים המאוחרות למלון, התארגנו ומיד יצאנו לאכול סושי בפעם הראשונה בטוקיו. אכלנו באחד מסניפי Sushi Zamni שמדורג מאוד גבוה ומאוד מפורסם בטוקיו. משם המשכנו להסתובב בשכונה של המלון שלנו (Shinjuku), איתרנו את אחד הסניפים של BAKE (טארט הגבינות המפורסם שגם ביקרנו בהונג קונג) וטעמנו מדוכני הקרפים שפזורים בכל מקום (300-500 ין לקרפ, מגוון ענק של מתוקים ומלוחים).

יום 2: אכלנו ארוחת בוקר במלון, המחיר ששילמנו על החדר לא כלל ארוחת בוקר אבל החלטנו לנסות פעם אחת – בופה מגוון עם אוכל מקומי ומערבי בעלות של 1300 ין לאדם, מחיר סביר. הלכנו ברגל לרובע Roppongi והסתובבנו בקניונים שם ובפארקים בסביבה.
בצהריים אכלנו ראמן ברשת הכי מפורסמת ביפן Ichiran, ראמן בשירות עצמי – שמים כסף במכונה בכניסה, בוחרים מנה, נותנים את הכרטיס שיוצא מהמכונה למלצר, בוחרים את אופי המנה (חריפות, מרקם אטריות, כמה שום, כמות שמן וכו') ומקבלים את המנה. חוויה משוגעת וראמן טעים בטירוף (980 ין למנה מאוד משביעה). המסעדה מורכבת מ30 כסאות עם מחיצות בין כסא לכסא. אין שולחנות לזוגות או רביעיות.

משם הלכנו לTokyo Tower, המגדל המפורסם שדומה למגדל אייפל רק באדום-לבן. יש 2 תצפיות (150 מ' ו250 מ') אבל הם היו בשיפוץ כשבאנו אז התרשמנו מהבניין מלמטה והמשכנו בדרכנו. הלכנו למקדש Zozo-Ji שצמוד למגדל, מקדש נחמד עם גנים מסביב.

יום 3: פתחנו את הבוקר בשוק הדגים המפורסם Tsukiji Fish Market. ראשית יש לבדוק מראש באינטרנט מתי אפשר לבקר בשוק, הוא לא פתוח כל יום. יש את המכירה הפומבית של דגי הטונה מוקדם בבוקר אבל החלטנו לוותר (צריך לצאת מהמלון סביב 2 לפנות בוקר במונית ולחכות 3 שעות בין 120 ברי המזל שמתחלקים ל2 סבבים). השוק עצמו נפתח למבקרים סביב 9-10 בבוקר ומהרגע שנפתח אפשר להסתובב בחלק של השוק שפתוח לציבור הרחב. חוויה משוגעת ושוק מטורף בכל קנה מידה – מאות סוגים של דגים ומאכלי ים בכל צורה, צבע וסגנון. דרך מצוינת לחוות את התרבות המקומית. מסביב לשוק יש כמה עשרות סושיות קטנות עם חומרי הגלם הטריים בעולם אבל מאוד יקר לאכול שם ולמפורסמים שבינהם יש תור שמגיע לפעמים ל3 שעות המתנה. בנוסף יש מלא שווקים ודוכנים מסביב של פירות, ירקות ושאר תוצרת מקומית. אפשר להעביר פה שעות ולשטוף את העיניים.

משוק הדגים המשכנו להצגה בתאטרון המפורסם Kabuki-Za, הצגות הצהריים נמשכות כשעה ועולות 1000 ין לכרטיס (מזומן בלבד). זאת הייתה חוויה מעניינת לחוות את התאטרון המקומי, אבל שנינו הסכמנו שזה יותר למקומיים. לא היה משהו מרשים או מעניין במיוחד בשעה של צקצוקים וריקודים משעממים מאוד. כנסו ליוטיוב ותבינו למה אתם נכנסים, זה לא לכל אחד.
צהריים אכלנו ברשת אחרת של ראמן,Ippudo Ramen, (כ1000 ין למנה) אהבנו מאוד את המנות.
אחרי ארוחת הצהריים הסתובבנו קצת בשכונת Ginza שבה אכלנו, רובע מפורסם בחנויות היוקרה שבו. הגענו לגנים של הארמון המלכותי Imperial Palace Gardens שהיו נחמדים אבל לא ניתן להתקרב או להיכנס לארמון אז אין ממש מה לראות מעבר לכמה עצים וקצת מים. בדרך חזרה למלון עצרנו בקניון Daimaru, אחד הגדולים והמפורסמים באזור, עם 14 קומות של כל מה שיכול לעלות לכם בראש החל מאוכל ועד שעוני יוקרה.

יום 4: הסתובבנו בשכונת Shibuya ובמקדש הכי מפורסם, Meiji Shrine הסמוך לYoyogi Park. את המקדש פחות אהבנו, היה מאוד עמוס ויחסית פחות מרשים (חוץ מהחתונות היפניות שעורכים שם), אבל הפארק מדהים ביופיו, במיוחד בסתיו.

בערב יצאנו לאזור Golden Gai שהיה ממש קרוב למלון שלנו, 5 דק' הליכה. מדובר ב3-4 רחובות מקבילים אשר נשמרו כמאה שנה ומורכבים מכמה עשרות פאבים קטנים (לפעמים 4-5 כסאות) ב-2 קומות. חלק מהפאבים הם למקומיים בלבד וחלק מכניסים גם תיירים (פאב עם אנגלית בחוץ זה סימן טוב). חלק מהמקומות לוקחים "דמי שולחן" של 500-1000 ין לאדם. ביקרנו ב2 מהם (שלא ביקשו דמי שולחן), כדי לחוות את התרבות המקומית והאלכוהול היפני. היה מאוד נחמד ודרך מצוינת להעביר ערב בטוקיו, ממליץ לבוא מוקדם (סביב 6) שהפאבים רק מתחילים להתמלא.

יום 5: את היום החמישי פתחנו בתצפית על העיר מבנייני Tokyo Metropolitan Government Building, בניין ממשלתי המאפשר תצפית מהקומה ה45 (אחת בבניין הצפוני ואחת בדרומי), ובחינם. התצפית הדרומית יפה ופופולרית יותר ולכן בחרנו בה. התור יחסית קצר על הבוקר ותוך רבע שעה כבר היינו למעלה. הנוף מדהים ויש גם בית קפה וחנות מזכרות (עם מחירים טובים) של התוצרת המקומית.
המשכנו מהתצפית שוב לרובע Shibuya למסעדה מפורסמת בשם Gyozaro, שיום לפני הייתה עם תור מאוד ארוך. מדובר במקום קטן וזול שמתמחה בהכנת גיוזות (כיסונים). יש להם תפריט קצר ולעניין, 2 סוגי גיוזה מאודה ו2 מטוגנת בצירוף של כמה מנות וסלטיים יפנים. הגיוזה אלוהית והמחיר מגוחך (290 ין ל6 חתיכות). חובה לעצור לגיוזה ובירה קרה.

המשכנו למסעדת נושא Alice in wonderland (עליסה בארץ הפלאות), עיצוב מגניב וחוויה נחמדה, האוכל מוגש בכוסות תה בגדלים שונים. טעים ולא יקר מדי. אין תפריט באנגלית אבל בעזרת המלצרית הצלחנו להבין את המנות. מומלץ מאוד.

המשכנו להסתובב ברובע Shibuya למעבר החצייה המפורסם Shibuya Crossing, מקום משוגע שכל עשרים שניות חוצים את הצומת מאות בני אדם בכל כיוון אפשרי. ביקרנו פה כמה פעמים ביום וגם בלילה וכל פעם השתגענו מחדש.

נכנסנו למחלקת הואכל בקניון- Tokyo Food Show, בעיקר בשביל לשטוף את העיניים. המשכנו שוב לפארק Yoyogi לסיבוב בשקיעה ומשם הלכנו למסעדת השום Garlic X Garlic, מסעדה על טהרת השום. משתמשים בזן שום יפני שאיננו חריף וכל המנות בתפריט מדורגות לפי כמות השום במנה. יש אפילו יין עם שום שחור, קולה עם שום וגלידה עם שום. למי שאוהב שום, זה מקום מטורף וחובה.

קינוח אכלנו בחוץ ברחוב במקום שנקרא Pearl Lady שמכין קרפים וטפיוקה בטעמים שונים.

יום 6: ביקרנו בבוקר במאפיית מאפינס מומלצת Daily's Muffins ברובע Taito, שווה ביקור אם אתם באזור. משם הלכנו לבניין משרדי בירת Asahi ולבר בקומה ה22 Asahi Sky Room, מקום קטן וחביב לשבת לשתות בירה מקומית עם תצפית על העיר.
משם המשכנו לרובע Asakusa, למקדש Senso-Ji Shrine וברחובות הסובבים אותו שמלאים בדוכנים ושווקים עם תוצרת מקומית. בדרך למקום הבא עברנו ב Kappabashi Kitchen Town, רחוב ארוך עם עשרות חנויות מטבח (הכל מצ'ופסטיק דרך כלי מטבח, סכינים יפניות ועד אוכל מפלסטיק). אם אתם אוהבים אוכל ולבשל חובה לבקר פה. המשכנו לרובע Ueno לשוק המקומי ולפארק Ueno Park שבלילה יש בו מזרקות רוקדות ותאורה צבעונית בכל מיני מקומות.

ארוחת ערב אכלנו במסעדת Tappanyaki שנקראת Teppan Baby, אופן ההכנה מולנו היה מגניב אבל האוכל בינוני לטעמנו והמחירים יקרים מדי.

יום 7: את היום האחרון בטוקיו בילינו שוב ברובע Shibuya, התחלנו במקום עלייה לרגל של פנקייק Rainbow Pancake, שאמנם דרש המתנה של 50 דק' בתור אבל היה שווה כל דקה. תפריט של 5 סוגים מתוקים ו5 מלוחים והפנקייק מוכן מאפס מול העיניים שלך במטבח פתוח. מומלץ מאוד.

ארוחת צהריים אכלנו במסעדת סושי מיוחדת – Uobei Sushi, שבה יושבים ומזמינים הכל דרך מסך טאצ' והאוכל משוגר אליך באחד מ3 מסועים מולך. התפריט עצום (ראשונות, ראמן, קינוחים, תוספות, שתייה וכמובן מאות סוגים של סושי) והמחירים מגוחכים. הזמנו יותר מ20 מנות ויצאנו עם חשבון של 2600 ין לשנינו (כ100 שקלים) – ללא ספק ההמלצה הכי חשובה שלי לטוקיו, אם היינו יודעים כמה זה טוב לפני, היינו מבקרים פה יותר פעמים.

ביקרנו בחנות ענקית נוספת Tokyo Hands – שלושה בניינים צמודים שבכל אחד 7-8 קומות של מחלקות.
את אחה"צ העברנו בפסטיבל Shibuya Festival 2016 שכלל תוצרת מקומית והפעלות למקומיים ושוב את השקיעה ראינו ב Yoyogi Park. את הלילה העברנו באריזת המזוודות ובבוקר הטיסה הביתה.

מי שירצה פרטים נוספים, תמונות, חוויות, עצות או כל דבר יכול לפנות אלי בפרטי בפייסבוק Maayan Harel או למייל maayanrleng@gmail.com , אשמח מאוד לעזור.

תהנו 🙂